מאת: אורי

לפני שהתחלתי את העבודה עם עידן הייתי באמצע סערה. הדרך הטובה ביותר לתאר תחושה זאת היא חוסר איזון. חוסר איזון עמוק בין הגוף לנפש. בין המחשבה לנשימה ולרוח. הגעתי למקום לנשום כי חוסר השקט יצר רצון עמוק לרגיעה אמיתית. רצון לאזן בין כל המרכיבים השונים. רציתי תחושת שחרור תודעתית. הרצון האמיתי להיות חופשי, להרגיש קליל ולחזור לפשטות שהייתי רגיל אליה בעבר.

אחד הדברים העיקריים שהתווספו אלי מאז תחילת התהליך הוא ארגז כלים תודעתי, בעיקר הבנה של הדברים שעוזרים לי. אני מרגיש שיש לי את הכלים לחקור להבין את עצמי עמוקות. הרעש והחוסר איזון נרגעו מספיק כדי לאפשר לי להיות בשליטה מודעת. יש לי את הכלים להתפתח לבד. אני רואה את הדברים בדיוק כמו שהם. ממצב של סערה מוחלטת במחשבות יש לי הידע כיצד להרגיע אותן. בממצב של מלחמה לסוג של הסכם שלום שבו שני הצדדים לומדים להכיר אחד את השני. איזון בין המוח ללב.
בנוסף אני הרבה יותר ערני, אני שם לב לאיפה אני נמצא ומה אני מרגיש ולא צריך להגיע למצב קיצון כדי לאזן את עצמי חזרה.

ישנם מספר רב של דברים שנשארים איתי לאחר סיום התהליך. כל הכלים שהתייחסתי אליהם קודם אינם אלא תובנות או דרכים פרקטיות להתמודד עם עצמי.
למדתי את חשיבותה של מסגרת ושגרות וכמה שהן משחררות ומאזנות אותי. למדתי שהפתרון להכל זה מודעות, למדתי לסמוך על עצמי מחדש. למדתי לצמצם את הפער בין הרצון למעשה לכדי אפס. למדתי שבשבילי כתיבה היא דרך הפריקה של הראש ותנועה היא דרך הפריקה של הגוף והלב. אני נותן יותר מקום לגוף דרך נשימות ומדיטציה, אני מאזן בין התודעה לחשיבה.

במידה והייתי משוחח עם מישהו שנמצא באותו מקום שהייתי בו. הייתי אומר לו שהגיע הזמן לקחת צעד מודע לאיזון. הגיע הזמן לרדת קצת מהראש. הייתי אומר לו שהדרך תיקח הרבה זמן וסביר שלא תיגמר אף פעם, אבל שהיא הפתרון היחיד. הגיע הזמן להיות מודע. הדבר היפה ביותר הוא לחקור את הרגש והתודעה שלך, אבל חייב כלים כדי להתחיל במסע הזה.
בתהליך שתעבור עם עידן תכיר את עצמך לעומק, תבחן את עצמך באופן מודע ומבוקר.
בשורה התחתונה הייתי אומר לו שיש דרך להרגיש טוב יותר, יש דרך לחזור להיות קליל וחובתו כלפי עצמו היא למצוא את המקום לעבור את התהליך הזה.