מאת: אדווה, פסלת

גילת ליוותה אותי בתהליך התפתחותי הן האישי והן העסקי, בתקופה קשה מאוד של הסבת מקצוע עם השלכות משמעותיות: אישיות, משפחתיות וכלכליות.
בסופו של התהליך הצלחתי להכיר בייחודיות ובאיכות של העסק שלי ושלי כאדם בפרט.
בסוף התהליך גילת הציעה לי לבחור אובייקט ש"יזכיר" לי את העקרונות והערכים שביססתי לי באמצעות התהליך, ויקנה לי אומץ וביטחון בשעת מבחן (במקרה שלי, "לעמוד על שלי" בפני משפחתי מחד ומאידך, שיווק העסק שלי שהיה עבורי בלתי אפשרי בשל הקשיים האישיים שסבלתי מהם).
אכן בחרתי אובייקט מסוים, אבל האמת שבשעת מבחן, במשרד מנכ"ל יוקרתי בת"א שהייתי אמורה לחתום עימו על חוזה חשוב, ההשראה שלי להשיג את התוצאות הרצויות לי, הייתה גילת עצמה, שלמעשה באותה עת עברה תהליך דומה לשלי, והיוותה דוגמא חייה למה ששאפתי אני להשיג.
אני אוהבת להיפגש בקליניקה של גילת, מוקפת באין ספור ספרים, מנותחים עד תום באמצעות הערות צבעוניות שהיא משאירה בהם, לקרוא מאמרים שהיא כותבת, או דיאלוגים מקצועיים שהיא מנהלת בפורום... ה"למדנות" וההתמקצעות שלה כשלעצמם משמשים, בין אם התכוונה לכך ובין אם לא, סטנדרטים אידיאליים גם עבורי.
למען האמת, לא הייתי "מתאמנת" קלה. בכל פגישה הייתי מאתגרת את גילת עם בעיות וקשיים שאני גוררת מאז ומעולם וממילא לא חשבתי שעוד ניתן לפתור, ואם זה לא מספיק, גם עם חוסר רצון בולט להתמודד עימם. ובכל זאת, היא הייתה תמיד צעד אחד קדימה, מובילה אותי באופן לוגי, מדעי כמעט, אל הפיתרון שנמצא בתוכי...
וכך הופתעתי כשחוויתי פריצת דרך בכל אחת מהפגישות, ממש כמו שאמור להיות מוסר השכל בכל משל או להבדיל פאנצ' ליין בכל בדיחה. מה שיפה הוא שלא רק שהיא אפשרה לי לספר את ה"משל" שלי, היא גם אפשרה לי להגיע בעצמי אל מוסר ההשכל.
גילת עזרה לי לנפץ את "ציפוי החרסינה" ולהיות אנושית, שזה אומר עבורי לגיטימציה להרגיש ולפעול לפי הרגשות שלי בכנות ומתוך נאמנות לעצמי, להכיר בערך של עצמי ולהחיות מחדש את האינסטינקטים הטבעיים, שאבדו אי שם, לרפא ולקדם את עצמי בדרך שלי.

תודה על הכל,
אדווה