מאת: מיטל לביא

כשהגעתי לטניה הרגשתי אבודה, שאני לא מכירה אותי.
חשבתי שאני יודעת מי אני ועם הזמן הבנתי כמה לא הייתי כנה ונאמנה לעצמי.
במהלך הפגישות עלו הרבה שאלות ועם הזמן הגיעו התשובות. מי אני, מה החזון שלי, איך אני רואה את עצמי בעתיד ומה הדרך לשם.
צעד צעד התחברתי לעצמי מחדש.
שכבה שכבה התקלפה וכל פעם עוד מחסום הוסר.
ההסתכלות על החיים, הסביבה ובעיקר על עצמי השתנתה, יותר חיובית, אופטימית, מחבקת ומכילה.
בפגישות עם טניה צפו דברים מהעבר מהווה וגם מעתיד כגון חששות, פחדים, טראומות ומחסומים שהיא הצליחה להביא אותם לפני לעלות אותם למודעות לעבוד עליהם ואז לפתור לדבר ולשחרר אותם.