מאת: ש.

נתחיל מזה שאני מאמינה בטארוט, וזאת לא הייתה הפעם הראשונה.

בפעמים הקודמות הקלפים והמשמעות שלהם היו מאוד חד משמעיים, כמובן כשהרשות נתונה אבל לעיתים נוצרה תחושה שהיא בין חוסר אונים לפחד.

אצל אביטל זה אחרת.

הקלפים, הגם שהם עדיין לעיתים overwhelming,הם למעשה טריגר לשאלות פנימיות נוספות שאביטל מובילה אליהם באינטליגנציה. החוויה שנשארת בסוף, היא בין משהו מיסטי , ה״כתוב מלמעלה״ ; לטיפול פסיכולוגי.

היום, 3 ימים אחרי אני עדיין מעבדת מחשבות.

חוץ מזה, אביטל פשוט מהממת, והבית שלה הוא מהיפים והנעימים שהתארחתי בהם.

אם היה אפשר, הייתי נשארת איתה שם עוד שעות ושואלת שאלות בלי סוף את הקלפים ואותה

ש.