מאת: עדי שפירא

17.2.2020
פנינה יקרה
בוקר אור. חשבתי המון אחרי המפגש הלימודי אתמול, של חשיבה הכרתית.
רציתי להגיד שאת מלכה. גם איך שהתמודדת עם תלמידה והדברים שהעלתה.
החוכמה, האסרטיביות והאופן הכה חכם, הלא מתנצל והמכובד בו הצבת לה את הגבולות על מנת להחזירה למקומה והעמדת אותה על טעותה. גם האופן שבו היית עמידה, מכילה ואופטימית לגבי המועקה שחשתי והיתה תקועה לי בגרון –בזמן השעור.
התאפקתי לא לבכות, כמו ילד זועם שעדיף היה להשכיב פשוט לישון.
ובכלל, תודה שנקראת לתוך חיי.
את מורה בכל רמ"ח איבריך. מורה לחיים כמו שאומרים, אם ננקה את הקלישאה שנדבקה למשפט החשוב הזה.
תודה מעומק ליבי עדי שפירא