מאת: א’, חייל בסדיר

כשהגעתי אל גילת אפרים, ראשית נגלתה בפני אישה מקסימה, עם חיוך לבבי שאינו חוסך בחום ובקבלה. כבר הייתי מוכן לשטוח בפניה, ללא אזהרה מוקדמת, את טרדותיי, את פחדיי, את מחסומיי ואת המורכבות הבלתי נסבלת הנמצאת בנפש. הדבר הכי מעניין ומפתיע שגילת הראתה לי, הוא שמה שאני חושב אולי מושפע, באופן טבעי, מדברים שלא בהכרח היו תלויים בי בחיים, שאני מסוגל הרבה מעבר למה שחשבתי. בזכות גילת, ההגדרה העצמית שלי הייתה דינאמית להפליא, מרחיבה את עצמה, משנה את מושגיה לטובים ומועילים, נחרצת ומלאת ביטחון. את התודות שאני חש כלפי גילת, לא ניתן לאמוד ולא ניתן לתאר בצירוף של הברות ומספרים. הדבר שהכי פחדתי ממנו בתחילה, שלפחות אחד מאיתנו יתייאש. אך התחוור לי מהר מאוד שזה היה פחד חסר שחר. במרץ ובחיוניות כבשנו את יעדיי אחד אחד.

ועכשיו, אני אדם בעל אמונה עצמית גדולה ואיתנה, עם פתיחות וקבלה לקרובים ולסביבה, עם הכרה במציאות הלא מושלמת, אך שופעת ברגעים טובים ומופלאים. מכלול עצמיותי השתדרג וממשיך להשתדרג ללא הרף, בכל תחום בחיים, בכלים מקצועיים שמוכיחים את עצמם כל פעם מחדש.

המסע האישי שיצאתי לקראתו נותן משמעות עמוקה לחיי ומאיר אותם באור ורוד ואופטימי, וההליכה בדרך הפרטית שלי חיונית ומהנה, עם תועלת אדירה והרגשה מופלאה של ניצחון יום יומי, שמציירת חיוך גדול ורחב על פני לקראת הבאות, בזכות כל מה שצברתי והשגתי, בכוחות אישיים ועם חברה אחת קרובה ונאמנה.