מאת: אמילי רחובות

היי דנה מה שלומך כל היום חיכיתי לחזור הבייתה ולכתוב לך איזה שינוי אני מרגישה שמתחולל בתוכי מבחינה ריגשית אני ממש מתחילה להרגיש שאני מקבלת שליטה על חיי.
פתאום חזר החשק והרצון לעשייה לשינויים וכן הרבה פחות עצב ממה שהיה קשה להסביר את זה במילים הכי קרוב שאני יכולה לתרגם את זה למילים זה למילים שאת אמרת לי שמתהום הזה אני עולה לבד והמשמעות של הלבד כבר לא מפחידה אותי יותר, אלא מעצימה אותי מעצם הידיעה שאני עושה את זה לבד ולא בזכות אף אחד מה שבעצם אומר שאם מישהו בחיי יחליט לעזוב או להפסיק לעזור זה לא יערער את ביטחוני.
אלפי תודות יקרה שלי מתרגשת ברמות שאני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שהרגשתי ככה באמתתת.
אמילי רחובות