מאת: רוני

היכרותי עם הגב' תאיה נעשתה בהיות בני מאושפז בבית חולים תל השומר בשנת 1998 .
לרועי בני גילו גידול סרטני בראש בגודל 6 ס"מ, ובניתוח שערך כ- 11.5 שעות, הוצא הגידול, מאז עברנו עוד כ- 6 ניתוחים שונים בראש.
היינו בטיפול נמרץ מעל ל 3 חודשים בבידוד וכל זה מאחר והיה לו זיהום בחלל חדרי המוח. נתנו לו 2% לחיות, ולקח לרופאים מעל לשבועיים וחצי לרקוח אנטיביוטיקה משנת ה- 50 על מנת לנצח את הזיהום בראש.
כשיצאנו עם רועי רפאל בנינו שהיה אז בן שנה ושלושה חודשים, הבנו שקיבלנו את חייו במתנה. אנו הופננו לתל השומר מבית חולים איכילוב לטיפול כימותרפי קשה שמשמעו 70% מתים בתהליך, הפעילות הרעילה של הכימותרפיה קשה מנשוא. בכל תחילת טיפול אתה מקבל את הכימותרפיה ומיד מתאשפז לתקופה בלתי מוגבלת, כי מערכת החיסון שלך נפגמת, ולוקח זמן רב לפעמים 4 ימים לפעמים שבועיים עד שמערכת החיסון משתקמת וחוזרת לעצמה, ואז לאחר שהמערכת חוזרת לעצמה זה הזמן שאפשר להתחיל טיפול נוסף.
מתחילים טיפול נוסף כשהבדיקות מראות שמערכת החיסון השתקמה, כלומר המוגולובין תקין, בדיקת הטרומבוציטים תקינים,ספירות וכו,,,
לאחר טיפול שלישי הכירו לנו בביה"ח את תאיה, אמרו לנו זאת הילרית היא נמצאת במחלקה לעזור לילדים . היא לא עולה כסף ואם הייתם רוצים שהיא תעזור לבן שלכם.
היא לא תיגע בו אז מה יש לכם להפסיד.
אני אדם שמאמין למראה עיניי היה לי קשה לקבל טיפול שכזה, אך מאחר ולא היה לי מה להפסיד ,היא לא נותנת תרופות ,וגם לא נוגעת בו, אז הסכמנו.
הורים אחרים לילדים במחלקה אמרו שהילד יוצא יותר שמח מהטיפול ולכן הסכמתי לנסות, למרות שלא האמנתי שיצא מזה כלום , אבל כשזה סרטן בראש ולא סתם שפעת, אתה חייב לנסות כל דבר על מנת להציל את הבן שלך.
וכך נכנסנו לטיפול אצל תאיה.
אישה לבושה בלבן, חיוך של מלאך נסוך על פניה, יושבת בישיבה מזרחית זקופה על הכיסא, בני ואני נמצאים כ- 3 מטר ממנה, ריח נעים באוויר, מוזיקה שקטה להפליא ואתה מסתכל על תאיה ומתפוצץ מצחוק.
היא נמצאת בחדר אך נשמתה מרחפת הרחק הרחק ולאחר זמן לא ארוך במיוחד היא פוקחת את עיניה חיוך ענק נסוך על פניה השלווים והרגועים, וזהו אפשר ללכת, ואכן הלכנו.
נדמה לי שעשינו 2 טיפולים בשבוע כאלה, ולאחר כחודש פנתה אליי הרופאה המטפלת שלנו ושאלה האם אתם מרגישים שינוי בילד משהו? אנו ענינו שהשינוי הכי גדול היה
בתוצאות בדיקות הדם של רועי רפאל בנינו , תוצאות ספירת הדם עולות על המצופה כלומר לרועי היה מוגלובין 7 שקפץ ל 10-12 , טרומבוציטים מ- 50,000 ל 300,000 והוא פשוט השתקם מהר יותר לאחר טיפול, ומערכת החיסון חזרה מהר יותר למצבה ההתחלתי. למרות שכל טיפול נוסף הוא קשה יותר וזמן ההחלמה ממנו ארוך יותר.
ומאז שהכרנו את תאיה זה השתנה בצורה קיצונית, ואז אמרה לנו הרופאה המטפלת שגם הורים אחרים מדווחים על השינוי הנ"ל.
חוץ מזה שכל סיום טיפול הייתה תאיה מחבקת רוחנית ואומרת דברים טובים על הילד, שהוא חזק, והנפש שלו יכולה להקיף את ביה"ח באהבה שיש לו, ושלדעתה הוא יחזיק מעמד ויוכל אפילו לראות.
ובקיצור כל מיני דברים טובים שעוזרים לנו לשרוד עוד יום, עוד יומיים , עוד שבוע באיזה שהוא שלב רועי היה במצב טוב יותר.
אני ואשתי נרשמנו לקורס אצל תאיה עם עוד אנשים אחרים , למפגשים של שעה בערך בו למדנו מדיטציה כמדומני, היה מעניין והיה כיף.

המלצתי בחום עליה לאנשים , להורים , לילדים וגם למבוגרים שחלו בסרטן, כטיפול משלים לרפואה קונבציאלית , כמו גם על הומאופטיה.
תאיה היא אישה מיוחדת במינה, אישה שהרוח שלה גדולה ולנו היא עזרה המון.
אנחנו בקשר איתה גם היום